סקירת ספרות
סקירת ספרות:
טקסטים תקשורתיים:
העיתונאים כיום מחפשים לפרסם כל דבר שיוכל לקבל כמה שיותר צפיות והתעניינות מהקהל.
כל דבר העיקר שיהיה מגזין טוב.
אבל דבר שאף עיתונאי אינו מדבר עליו הוא אנשים שיוצאים מהארון.
לפי גל אוחובסקי שמאמין בשיטה התרבות הבריטית מאמין כי הימצאותם של אנשים בארון יכולה לגרום נזק .הוסיף ואמר "אין שום סיבה להוציא מישהו מהארון בכוח".
ישנם כאלה שמחליטים לחשוף את נטיעתם המינית באמצעות כתבה,כתבת שער,באחד ממוספי העיתונים הגדולים בעצתם של היחצנים הנאמנים, בתזמון מושלם לקידום אינטרס אמנותי-מסחרי זה או אחר.
האם על פי אותה הנוסחה, יציאה מהארון מייצרת רייטינג ומוכרת אלבומים?
"אני חושב שאפשר להגיד חד משמעית שלא", אמר ירון טן-ברינק, עורך המגזין "רייטינג".
"מי שהקריירה שלו מעניינת ממילא, כמו במקרה של עברי לידר, אקט כזה יכול לעשות אותו קצת יותר מעניין ובטח לא יפגע. אבל היו מספיק אנשים מהדרג השלישי והרביעי שיצאו מהארון וזה לא סייע להם בדבר".
העיתונאים כיום מחפשים לפרסם כל דבר שיוכל לקבל כמה שיותר צפיות והתעניינות מהקהל.
כל דבר העיקר שיהיה מגזין טוב.
אבל דבר שאף עיתונאי אינו מדבר עליו הוא אנשים שיוצאים מהארון.
לפי גל אוחובסקי שמאמין בשיטה התרבות הבריטית מאמין כי הימצאותם של אנשים בארון יכולה לגרום נזק .הוסיף ואמר "אין שום סיבה להוציא מישהו מהארון בכוח".
ישנם כאלה שמחליטים לחשוף את נטיעתם המינית באמצעות כתבה,כתבת שער,באחד ממוספי העיתונים הגדולים בעצתם של היחצנים הנאמנים, בתזמון מושלם לקידום אינטרס אמנותי-מסחרי זה או אחר.
האם על פי אותה הנוסחה, יציאה מהארון מייצרת רייטינג ומוכרת אלבומים?
"אני חושב שאפשר להגיד חד משמעית שלא", אמר ירון טן-ברינק, עורך המגזין "רייטינג".
"מי שהקריירה שלו מעניינת ממילא, כמו במקרה של עברי לידר, אקט כזה יכול לעשות אותו קצת יותר מעניין ובטח לא יפגע. אבל היו מספיק אנשים מהדרג השלישי והרביעי שיצאו מהארון וזה לא סייע להם בדבר".
כל דבר העיקר שיהיה מגזין טוב.
אבל דבר שאף עיתונאי אינו מדבר עליו הוא אנשים שיוצאים מהארון.
לפי גל אוחובסקי שמאמין בשיטה התרבות הבריטית מאמין כי הימצאותם של אנשים בארון יכולה לגרום נזק .הוסיף ואמר "אין שום סיבה להוציא מישהו מהארון בכוח".
ישנם כאלה שמחליטים לחשוף את נטיעתם המינית באמצעות כתבה,כתבת שער,באחד ממוספי העיתונים הגדולים בעצתם של היחצנים הנאמנים, בתזמון מושלם לקידום אינטרס אמנותי-מסחרי זה או אחר.
האם על פי אותה הנוסחה, יציאה מהארון מייצרת רייטינג ומוכרת אלבומים?
"אני חושב שאפשר להגיד חד משמעית שלא", אמר ירון טן-ברינק, עורך המגזין "רייטינג".
"מי שהקריירה שלו מעניינת ממילא, כמו במקרה של עברי לידר, אקט כזה יכול לעשות אותו קצת יותר מעניין ובטח לא יפגע. אבל היו מספיק אנשים מהדרג השלישי והרביעי שיצאו מהארון וזה לא סייע להם בדבר".
רוצה להגן על שמך הטוב באינטרנט? שלם 49 שקל
בבקשה שהוגשה לתביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי נגד חברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי, המספקת את המאגר המשפטי "תקדין לייט".
התביעה הייצוגית מעלה שאלות עקרוניות בנוגע לאיזון בין הזכות להגנה על הפרטיות מול פומביות הדיון המשפטי.
בבקשה שהוגשה לתביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי נגד חברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי, המספקת את המאגר המשפטי "תקדין לייט".
התביעה הייצוגית מעלה שאלות עקרוניות בנוגע לאיזון בין הזכות להגנה על הפרטיות מול פומביות הדיון המשפטי.
התביעה הייצוגית מעלה שאלות עקרוניות בנוגע לאיזון בין הזכות להגנה על הפרטיות מול פומביות הדיון המשפטי.
התובעת המייצגת מכנה עצמה בתביעה שלטענתה המאגר המשפטי תקדין לייט מפר באופן חמור ביותר את פרטיותם של מאות אלפי אנשים בישראל ופוגע בשם הטוב או במוניטין של אנשים ובעלי עסקים.
זאת בכך שיצר מאגר אינטרנט של פסקי דין ומקשר את המאגר למנוע חיפוש, גוגל למשל, ועל כך גובה תשלום מגולש המעוניין להסיר פסק דין או החלטה המופיעים במאגר שבו מופיע גם שמם.
האובססיה לסלבייבי'ס: מה זה עושה להם?
הם נרדפים על ידי צלמי הפפראצי, מקבלים שערים בעיתונים הנחשבים ולחלקם אפילו הוקמו אתרים ובלוגים אישיים.
בשונה מישראל ,בארה"ב לא קיין חוק האוסר על צילום ופירסום תמונות של ילדים באמצעי התקשורת. האיסור היחיד שישנו הוא לפרסם עם ידיעת ההורה במטרה שלא יפגע בפרטיותם.
הפפארצי הצמא לתמונות אלו ופירסומן יצרו את התחום שמיודע לעיסוק בילדי הכוכבים.
צהובונים מקדישים מחלקה מיוחדת לכיסוי ומעקב אחרי הקטנטנים, ואילו אזרחים שאפתנים מנצלים המומנטום להקמת אתרי אינטרנט העוסקים בהם 24 שעות ביממה.
דוגמא לכך: ליסר וובר , אמא ל3 ילדים פתחה בלוג בו עוסק בכל מה שקשור לתינוקות ומניב כ- 2.7 מיליון צפיות לעמוד לחודש. הוא פונה לקהל אקלקטי של "בני נוער, מזכירות בהפסקת צהריים, עקרות בית, סבתות, ואמהות צעירות",
בשונה מישראל ,בארה"ב לא קיין חוק האוסר על צילום ופירסום תמונות של ילדים באמצעי התקשורת. האיסור היחיד שישנו הוא לפרסם עם ידיעת ההורה במטרה שלא יפגע בפרטיותם.
הפפארצי הצמא לתמונות אלו ופירסומן יצרו את התחום שמיודע לעיסוק בילדי הכוכבים.
צהובונים מקדישים מחלקה מיוחדת לכיסוי ומעקב אחרי הקטנטנים, ואילו אזרחים שאפתנים מנצלים המומנטום להקמת אתרי אינטרנט העוסקים בהם 24 שעות ביממה.
דוגמא לכך: ליסר וובר , אמא ל3 ילדים פתחה בלוג בו עוסק בכל מה שקשור לתינוקות ומניב כ- 2.7 מיליון צפיות לעמוד לחודש. הוא פונה לקהל אקלקטי של "בני נוער, מזכירות בהפסקת צהריים, עקרות בית, סבתות, ואמהות צעירות",
דוגמא לכך: ליסר וובר , אמא ל3 ילדים פתחה בלוג בו עוסק בכל מה שקשור לתינוקות ומניב כ- 2.7 מיליון צפיות לעמוד לחודש. הוא פונה לקהל אקלקטי של "בני נוער, מזכירות בהפסקת צהריים, עקרות בית, סבתות, ואמהות צעירות",
פוטו רצח
עוד דרך לעשות כסף? אפליקציה חדשה שעל כל תמונה של פיגוע,תאונת דרכים,שריפה או כל אסון אחר תקבל סכום כסף.מחברת בין האנשים שמצלמים אסונות לכלי התקשורת שקונים ומשדרים אותם.
כך קרה לאבי אדרי ששמע צעקות בדרכו לעבודה ,אחרי כמה שניות היה יריות,
במקום להגיש עזרה הוציא את הטלפון והתחיל לצלם.
"הכל קרה נורא מהר", "לא חשבתי על זה אפילו.
ברגע שאתה שומע ירייה הכל מתאפס לך.
פשוט לקחתי את הטלפון והפעלתי את המצלמה תוך כדי ריצה".
כשהגיע לזירת האירוע "ראיתי אותו שוכב שם, במרחק של 15 מטר ממני. האינסטינקט הראשוני שלי היה פשוט לעמוד ולצלם.
אם הייתי מגיע קודם אולי הייתי מגיב אחרת, אבל ראיתי שזה כבר די נגמר. ירו בו".
כמה דקות אחרי שהעלה את תיעוד הפיגוע לאפליקציה, אדרי קיבל שיחת טלפון מנציג ליפ
(אחראי האפליקציה), שאימת שהסרטון אכן צולם על ידו וביקש שלא יעלה אותו לפייסבוק.
שעתיים אחר כך הסרטון בן 50 השניות כבר נמכר לחדשות ערוץ 2 תמורת 500 שקל.
עוד דרך לעשות כסף? אפליקציה חדשה שעל כל תמונה של פיגוע,תאונת דרכים,שריפה או כל אסון אחר תקבל סכום כסף.מחברת בין האנשים שמצלמים אסונות לכלי התקשורת שקונים ומשדרים אותם.
כך קרה לאבי אדרי ששמע צעקות בדרכו לעבודה ,אחרי כמה שניות היה יריות,
במקום להגיש עזרה הוציא את הטלפון והתחיל לצלם.
כך קרה לאבי אדרי ששמע צעקות בדרכו לעבודה ,אחרי כמה שניות היה יריות,
במקום להגיש עזרה הוציא את הטלפון והתחיל לצלם.
"הכל קרה נורא מהר", "לא חשבתי על זה אפילו.
ברגע שאתה שומע ירייה הכל מתאפס לך.
פשוט לקחתי את הטלפון והפעלתי את המצלמה תוך כדי ריצה".
כשהגיע לזירת האירוע "ראיתי אותו שוכב שם, במרחק של 15 מטר ממני. האינסטינקט הראשוני שלי היה פשוט לעמוד ולצלם.
אם הייתי מגיע קודם אולי הייתי מגיב אחרת, אבל ראיתי שזה כבר די נגמר. ירו בו".
כמה דקות אחרי שהעלה את תיעוד הפיגוע לאפליקציה, אדרי קיבל שיחת טלפון מנציג ליפ
(אחראי האפליקציה), שאימת שהסרטון אכן צולם על ידו וביקש שלא יעלה אותו לפייסבוק.
שעתיים אחר כך הסרטון בן 50 השניות כבר נמכר לחדשות ערוץ 2 תמורת 500 שקל.
ברגע שאתה שומע ירייה הכל מתאפס לך.
פשוט לקחתי את הטלפון והפעלתי את המצלמה תוך כדי ריצה".
כשהגיע לזירת האירוע "ראיתי אותו שוכב שם, במרחק של 15 מטר ממני. האינסטינקט הראשוני שלי היה פשוט לעמוד ולצלם.
אם הייתי מגיע קודם אולי הייתי מגיב אחרת, אבל ראיתי שזה כבר די נגמר. ירו בו".
כמה דקות אחרי שהעלה את תיעוד הפיגוע לאפליקציה, אדרי קיבל שיחת טלפון מנציג ליפ
(אחראי האפליקציה), שאימת שהסרטון אכן צולם על ידו וביקש שלא יעלה אותו לפייסבוק.
שעתיים אחר כך הסרטון בן 50 השניות כבר נמכר לחדשות ערוץ 2 תמורת 500 שקל.
מותו של צילום הפפראצי
מאז הרשתות החברתיות תחום הפפארצי תופס פחות מקום בחיי המפורסמים.
כמו תמונת בתה של נינט שבכלל פורסמה באינסטגרם על ידיה ולא על ידי שום צלם פפארצי ומשם פורסמה בכל מדור רכילות קיים.
האירוני "נינט לא מחכה לפפראצי ומחליטה לחשוף בעצמה תמונה ראשונה עם הבייבי אמיליה!".
כיום מגזימים כמו פנאי פלוס היו משלמים לתמונות פפארצי עבור תמונות לעיתון סכומים מכובדים.
ירון טן-ברינק, העורך הראשי של רייטינג בשנים 2008-2010.
"זה היה מדור שעלה הרבה כסף – שני צלמים ועורך. ואם זה היה המצב, כנראה שזה היה שווה את זה".
עוד מקרה שעורר סערה באתרי הרכילות הוא בדיקת ההיריון של בר רפאלי,חסכה לעצמה רדיפה של צלמים ופרסה בחשבון האינסטגרם שלה.
האינסטגרם הוא כלי שמשרת את הסלבס מעולה. הוא נותן תחושה של קשר ישיר ובלתי אמצעי אליהם.
טקסטים אקדמיים :
ד"ר צוריאל ראשי - כיום בעיתונים הזכות לציבור לדעת מביאה לעיתונאי את החופש לאסוף מידע ולהפיץ לקהל הקוראים.
מאז שמונח זה נטבע בעיתונים הוא בא לידי ביטוי באמצעי התקשורת (סיקורי בתי המשפט,בחירות) כך העיתונות חוקרת מביאה לציבור את האמת.
יש הטוענים כי העיתונאים משתמשים בזכות זו בגישה בלתי מוגבלת לאירועים,למידע ולחיי האזרחים,כך גם ההשלכות של זכות זו רחבות.
לדברי יצחק רבין ראש ממשלת ישראל "העיתונות היום איננה רק עניין של העברת מידע המסחר בעיתונות כיום רב".
לבעלי העיתונות כיום קיים צד כלכלי וישנם שיקולים רבים איך להביא את כל האמת לאמיתה אך שתהיה רבת צפיות.
במהלך שנות ה-70 הקהילה המשפטית בישראל החליטה לשנות את ההגנה של האזרח בישראל.
הגנה מפני פגיעה בגופו,רכושו וכעת בכבודו צנעת חיי הפרט.
בחוק זה יקבע כי יש לקבוע מאגרי מידע שיפקחו ,אבטחה שתקבע שאיסוף המידה יהיה בשימוש רק בהסכמה של בעל המידע והאדם שהמידע עליו.
כל סוגי המאגרים הפרטיים יהיו בתחולת החוק ויחשבו כפגיעה בפרטיותו של אדם כעבירה פלילית
הרצון הוא להקים רשות של " רשם מאגרי המידע "
לפי הדוגמא האירופית ונקבעה זכות לאדם לעיין במידע שעליו ולדאוג לנכונותו.
אנו הקוראים,הצופים או המאזינים לרדיו חושבים על הכתב או העיתונאי כי באמת עבד לצורך מידע זה,
כי אנו הצרכנים ומקבלים את המידע.
היה עיתון יחיד אשר הצהיר לציבור כי העיתון "מחוייב רק לקורא" אך התחייבות זו לא עבדה והתקיים רק כמה חודשים.
איך יודעים מה מעניין את הקורא?
הקורא צורך מידע בכלי תקשורת ולפי מידת הצריכה כך נדע.
עיתון נפוץ הוא עיתון המשרת את עניין הקוראים שלו. תחנת טלוויזיה, שאחוזי הצפייה בה גבוהים, היא תחנה שקלעה לאינטרס הצופים.
אך ציבור הקוראים אינו מבדיל בין עניין ציבורי לעניין לציבור, שחיטות בממשלה לא הדבר הראשון שמעניין את הקורא הממוצע אלא כתבה מסערת של בגידה של דוגמנית בבעלה תעניין יותר את הקורא הממוצע. לדברי פרופ' זאב סגל, "הדיבור 'עניין לציבור' יכול להכיל, כמדומה, כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות.
הדיבור 'עניין ציבורי' יתייחס רק לפרסום...שבידיעתו יש משום תועלת לציבור" .
יש "עניין ציבורי" בפרסום, אם יש לציבור תועלת בידיעת החומר שהעיתונאי מפרסם. בנושא רכילותי, שכל מטרתו "לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים" אין "עניין ציבורי", אבל יש בו, אולי, עניין לציבור.
המערכת שמגבילה את פעילות העיתונאים היא מערכת האתיקה, העוסקת בדרך שבה חיים את חיינו.
היא עוסקת בשאלות כמו מה טוב ורע,הוגן ולא הוגן ובוחנת את העמדות המוסריות ועקרונות הדמוקרטיה בכל סוגיות האתיות, שבודקות המותר והאסור מבחינה מוסרית - מעסיקות גם את מוסד
התקשורת.
מערכת זו מגבילה את בעלי העיתונים העורכים על מנת לקבל את הפתרון הטוב ביותר ואם לא מוסד זה ינצלו לרעה את הסמכות שלהם.
מועצת העיתונות בישראל, הנתפסת כגוף העליון של מוסד התקשורת בישראל היא המנסחת את כללי האתיקה של העיתונות ואמורה לפקח על העיתונאים.
הנוסח האחרון של תקנון האתיקה, כפי שאושר על-ידי מועצת העיתונות בשנת 1996, כולל
עשרים וחמישה סעיפים, האמורים להנחות כל עיתון וכל עיתונאי.
הסעיפים האלה בוחנים
שאלות מוסריות ומקצועיות וקובעים גם את הדרכים המעשיות להתמודד עמן.
חלק מנוסח תקנון האתיקה של מועצת העיתונות:
יושר והגינות
עיתון ועיתונאי יפעלו ביושר, בהגינות וללא מורא.
הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא
יימסרו אלה לציבור אף אם יש בהם עניין לציבור.
נאמנות לאמת
1. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק,
מטעה או מסולף.
מאז הרשתות החברתיות תחום הפפארצי תופס פחות מקום בחיי המפורסמים.
כמו תמונת בתה של נינט שבכלל פורסמה באינסטגרם על ידיה ולא על ידי שום צלם פפארצי ומשם פורסמה בכל מדור רכילות קיים.
כמו תמונת בתה של נינט שבכלל פורסמה באינסטגרם על ידיה ולא על ידי שום צלם פפארצי ומשם פורסמה בכל מדור רכילות קיים.
האירוני "נינט לא מחכה לפפראצי ומחליטה לחשוף בעצמה תמונה ראשונה עם הבייבי אמיליה!".
כיום מגזימים כמו פנאי פלוס היו משלמים לתמונות פפארצי עבור תמונות לעיתון סכומים מכובדים.
ירון טן-ברינק, העורך הראשי של רייטינג בשנים 2008-2010.
"זה היה מדור שעלה הרבה כסף – שני צלמים ועורך. ואם זה היה המצב, כנראה שזה היה שווה את זה".
"זה היה מדור שעלה הרבה כסף – שני צלמים ועורך. ואם זה היה המצב, כנראה שזה היה שווה את זה".
עוד מקרה שעורר סערה באתרי הרכילות הוא בדיקת ההיריון של בר רפאלי,חסכה לעצמה רדיפה של צלמים ופרסה בחשבון האינסטגרם שלה.
האינסטגרם הוא כלי שמשרת את הסלבס מעולה. הוא נותן תחושה של קשר ישיר ובלתי אמצעי אליהם.
טקסטים אקדמיים :
ד"ר צוריאל ראשי - כיום בעיתונים הזכות לציבור לדעת מביאה לעיתונאי את החופש לאסוף מידע ולהפיץ לקהל הקוראים.
מאז שמונח זה נטבע בעיתונים הוא בא לידי ביטוי באמצעי התקשורת (סיקורי בתי המשפט,בחירות) כך העיתונות חוקרת מביאה לציבור את האמת.
מאז שמונח זה נטבע בעיתונים הוא בא לידי ביטוי באמצעי התקשורת (סיקורי בתי המשפט,בחירות) כך העיתונות חוקרת מביאה לציבור את האמת.
יש הטוענים כי העיתונאים משתמשים בזכות זו בגישה בלתי מוגבלת לאירועים,למידע ולחיי האזרחים,כך גם ההשלכות של זכות זו רחבות.
לדברי יצחק רבין ראש ממשלת ישראל "העיתונות היום איננה רק עניין של העברת מידע המסחר בעיתונות כיום רב".
לבעלי העיתונות כיום קיים צד כלכלי וישנם שיקולים רבים איך להביא את כל האמת לאמיתה אך שתהיה רבת צפיות.
במהלך שנות ה-70 הקהילה המשפטית בישראל החליטה לשנות את ההגנה של האזרח בישראל.
הגנה מפני פגיעה בגופו,רכושו וכעת בכבודו צנעת חיי הפרט.
הגנה מפני פגיעה בגופו,רכושו וכעת בכבודו צנעת חיי הפרט.
בחוק זה יקבע כי יש לקבוע מאגרי מידע שיפקחו ,אבטחה שתקבע שאיסוף המידה יהיה בשימוש רק בהסכמה של בעל המידע והאדם שהמידע עליו.
כל סוגי המאגרים הפרטיים יהיו בתחולת החוק ויחשבו כפגיעה בפרטיותו של אדם כעבירה פלילית
הרצון הוא להקים רשות של " רשם מאגרי המידע "
לפי הדוגמא האירופית ונקבעה זכות לאדם לעיין במידע שעליו ולדאוג לנכונותו.
לפי הדוגמא האירופית ונקבעה זכות לאדם לעיין במידע שעליו ולדאוג לנכונותו.
אנו הקוראים,הצופים או המאזינים לרדיו חושבים על הכתב או העיתונאי כי באמת עבד לצורך מידע זה,
כי אנו הצרכנים ומקבלים את המידע.
היה עיתון יחיד אשר הצהיר לציבור כי העיתון "מחוייב רק לקורא" אך התחייבות זו לא עבדה והתקיים רק כמה חודשים.
כי אנו הצרכנים ומקבלים את המידע.
היה עיתון יחיד אשר הצהיר לציבור כי העיתון "מחוייב רק לקורא" אך התחייבות זו לא עבדה והתקיים רק כמה חודשים.
איך יודעים מה מעניין את הקורא?
הקורא צורך מידע בכלי תקשורת ולפי מידת הצריכה כך נדע.
עיתון נפוץ הוא עיתון המשרת את עניין הקוראים שלו. תחנת טלוויזיה, שאחוזי הצפייה בה גבוהים, היא תחנה שקלעה לאינטרס הצופים.
אך ציבור הקוראים אינו מבדיל בין עניין ציבורי לעניין לציבור, שחיטות בממשלה לא הדבר הראשון שמעניין את הקורא הממוצע אלא כתבה מסערת של בגידה של דוגמנית בבעלה תעניין יותר את הקורא הממוצע. לדברי פרופ' זאב סגל, "הדיבור 'עניין לציבור' יכול להכיל, כמדומה, כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות.
הקורא צורך מידע בכלי תקשורת ולפי מידת הצריכה כך נדע.
עיתון נפוץ הוא עיתון המשרת את עניין הקוראים שלו. תחנת טלוויזיה, שאחוזי הצפייה בה גבוהים, היא תחנה שקלעה לאינטרס הצופים.
אך ציבור הקוראים אינו מבדיל בין עניין ציבורי לעניין לציבור, שחיטות בממשלה לא הדבר הראשון שמעניין את הקורא הממוצע אלא כתבה מסערת של בגידה של דוגמנית בבעלה תעניין יותר את הקורא הממוצע. לדברי פרופ' זאב סגל, "הדיבור 'עניין לציבור' יכול להכיל, כמדומה, כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות.
הדיבור 'עניין ציבורי' יתייחס רק לפרסום...שבידיעתו יש משום תועלת לציבור" .
יש "עניין ציבורי" בפרסום, אם יש לציבור תועלת בידיעת החומר שהעיתונאי מפרסם. בנושא רכילותי, שכל מטרתו "לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים" אין "עניין ציבורי", אבל יש בו, אולי, עניין לציבור.
יש "עניין ציבורי" בפרסום, אם יש לציבור תועלת בידיעת החומר שהעיתונאי מפרסם. בנושא רכילותי, שכל מטרתו "לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים" אין "עניין ציבורי", אבל יש בו, אולי, עניין לציבור.
המערכת שמגבילה את פעילות העיתונאים היא מערכת האתיקה, העוסקת בדרך שבה חיים את חיינו.
היא עוסקת בשאלות כמו מה טוב ורע,הוגן ולא הוגן ובוחנת את העמדות המוסריות ועקרונות הדמוקרטיה בכל סוגיות האתיות, שבודקות המותר והאסור מבחינה מוסרית - מעסיקות גם את מוסד
היא עוסקת בשאלות כמו מה טוב ורע,הוגן ולא הוגן ובוחנת את העמדות המוסריות ועקרונות הדמוקרטיה בכל סוגיות האתיות, שבודקות המותר והאסור מבחינה מוסרית - מעסיקות גם את מוסד
התקשורת.
מערכת זו מגבילה את בעלי העיתונים העורכים על מנת לקבל את הפתרון הטוב ביותר ואם לא מוסד זה ינצלו לרעה את הסמכות שלהם.
מערכת זו מגבילה את בעלי העיתונים העורכים על מנת לקבל את הפתרון הטוב ביותר ואם לא מוסד זה ינצלו לרעה את הסמכות שלהם.
מועצת העיתונות בישראל, הנתפסת כגוף העליון של מוסד התקשורת בישראל היא המנסחת את כללי האתיקה של העיתונות ואמורה לפקח על העיתונאים.
הנוסח האחרון של תקנון האתיקה, כפי שאושר על-ידי מועצת העיתונות בשנת 1996, כולל
עשרים וחמישה סעיפים, האמורים להנחות כל עיתון וכל עיתונאי.
הסעיפים האלה בוחנים
הסעיפים האלה בוחנים
שאלות מוסריות ומקצועיות וקובעים גם את הדרכים המעשיות להתמודד עמן.
חלק מנוסח תקנון האתיקה של מועצת העיתונות:
יושר והגינות
עיתון ועיתונאי יפעלו ביושר, בהגינות וללא מורא.
הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא
יימסרו אלה לציבור אף אם יש בהם עניין לציבור.
נאמנות לאמת
1. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק,
מטעה או מסולף.
אנציקלופדיה של הרעיונות -תקשורת המונים
אמצעי התקשורת כוללת את העיתונות הכתובה והמשודרת.
באלו יש מגון רחב של תוכן בו יש מידע לציבור בידור,פרסומות דרמה
אקטואליה .
המחלוקת היא על המשקל שיש לייחס למרכיבי המסר, המדיום,
המוען, ההקשר וקהל הנמענים.
עם השנים אמצעי התקשורות התקדמו.
כיום המאה ה-21 ההשפעה לתקשורת משפיעה על חיינו בכל דבר בחיינו.
תקשורת המונים היא סוג מסוים של תקשורת חברתית בעלת מאפיינים ייחודיים
של הקהל,
של
חוויית התקשורת ושל הקהל של תקשורת ההמונים מאופיין בגודלו הרב
תגובות
הוסף רשומת תגובה